A Travellerspoint blog

להתראות הונג קונג, שלום תל אביב

שלום חברים יקרים,

הימים האחרונים בהונג קונג היו משגעים. זכרתי את הונג קונג מהיומיים שהיו לי שם בין נפאל לפיליפינים, והיא לא איבדה מעוצמתה. העיר הזו פשוט עצומה. כמות האנשים וגבהי הבניינים לא נותנים מנוח למוח.

התחלנו את הביקור במקומות המומלצים שאליהם רציתי לחזור עם דנה. היינו במוזיאון המדע:
large_P1050988.jpglarge_P1050990.jpglarge_P1050994.jpg

החלקנו על הקרח:
large_P1060008.jpg

היינו ב-Ngong Ping 360, שזה רכבל עצום:
large_P1060021.jpglarge_P1060027.jpg
יש אפשרות לקחת תאים עם רצפה שקופה, ואז רואים את כל מה שקורה מתחת. פשוט אדיר. יש אפשרות לעשות סיור בישוב שנמצא במעלה הרכבל, אבל ויתרנו על זה. ריבוי האנשים המחופשים לבובות ענק נתן לנו את ההרגשה שזה לא כל כך בשבילנו. אכלנו ארוחת צהריים ב-Subway וירדנו בחזרה.

בנוסף, היינו גם במסעדת מישלן (!) בשם Tim Ho Wan. דים סאם שאמורים להיות מצוינים. כמובן שכשאנחנו הזמנו לא כל כך היה מובן לנו מה בדיוק אנחנו מזמינים. אבל אני מקדים את עצמי: ראשית היינו צריכים למצוא את המקום. בסופו של דבר, אחרי 15 דקות, מצאנו אותו מאחורי שורת קטנועים ומתחת לפיגומים עשויי במבוק ביחד עם תור ארוך מאוד. אחרי עמידה חסרת מעש של כמה דקות, הבנו שאנחנו צריכים לקבל מספר מאשת המסעדה שיצאה בצווחות בסינית בכל כמה דקות מהמסעדה. קיבלנו מספר ביחד עם "come back in one hour!". הלכנו לסתובב, וחזרנו אחרי חצי שעה, והמספר שלנו הגיע חמש דקות לאחר מכן. כשנכנסו למסעדה, מסרנו למלצרית את ההזמנה שלנו (שאותה מילאנו מבעוד מעוד, מהתפריטים המודפסים על נייר שהמתינו בכניסה למסעדה, כדי שיהיה מה לקרוא במהלך ההמתנה לתור) והתיישבנו. מסביב, התחושה הייתה של מסעדת פועלים עמוסה. לאחר המתנה לא כל כך ממושכת הגיעו המנות שלנו:
large_IMAG0239.jpg

חלקן טעימות יותר, וחלקן טעימות פחות. לידנו ישבו זוג סיניים שקשקשו ביניהם באנגלית. וכמו ברוב הפעמים שישבנו במסעדות אסיאתיות, מאוד קינאנו ביכולת שלהם להזמין את הדברים שנראים הרבה יותר טעימים משלנו. התחלנו לדבר איתם, והם המליצו לנו על המנה שבגינה המסעדה קיבלה את כוכב המישלן שלה. מדובר במין כופתאה אפויה עם מילוי תבשיל חזיר מתוק. הזמנו, וטרפנו. באמת שהיה טעים. החשבון, לעומת זאת, היה סאגה אחרת. בכל פעם שניסינו לתפוס את תשומת לב המלצריות הותקפנו בצעקות של "Lata!!!" (דמיינו later במבטא סיני, בצעקה). הרגשנו כלואים במקום צפוף, מבלי היכולת לקום וללכת. בסופו של דבר דנה גילתה יוזמה, קמנו, דחפנו כסף לקופאית וברחנו משם מתגלגלים מצחוק. החוויה במסעדה הייתה טובה בהרבה מהאוכל, אבל זהו בהחלט מקום ששווה ללכת אליו.
large_IMAG0240.jpg

באחד הימים לקחנו את המטרו ונסענו לאי הונג קונג (כן! המטרו עובר מתחת למים!). שם הסתובבנו במהלך היום וגם הלילה. היינו בגן הבוטני של הונג קונג:
large_P1060042.jpg.
קיווינו לראות פנדות, אבל לא היו שם...

היינו בדרגנוע ארוך, באורך כולל של מעל לקילומטר:
large_P1060053.jpg. זה מדהים. עולים ועולים וזה פשוט לא נגמר. כשמסתובבים לאחור תוך כדי עליה, רואים אחלה נוף.

הלילה בהוןנג קונג הוא סיפור אחר לגמרי:
large_P1060055.jpglarge_P1060058.jpg.
העוצמה שלה רק גדלה. היינו גם במופע אורות שמתקיים כל יום ב-20:00 על הטיילת הדרומית של Kowloon. מטורף לגמרי לראות את כל האורות בכל בניינים. אני קורא עכשיו את התיאור שלי, והוא ממש לא עושה צדק למופע. באמת שקשה לתאר אותו.

השווקים של הונג קונג גם כן חווייתיים:
large_P1060065.jpg
זהו ה-Ladies Market, אבל כל השווקים שבהם היינו היו מאוד דומים. הרבה סחורה זולה שנראית טוב. בגדים, תיקים, אלקטרוניקה ופיצ'פקעס. נחמד להסתובב.

החזרה הייתה בטיסה של אל על באורך של 11 שעות, בה ראיתי 5 סרטים. משום מה לא הצלחתי להירדם...

עוד בהונג קונג קבעתי חומוס ליום למחרת כדי לשים סוף לחודשיים פלוס בלי המאכל האהוב. התחלתי במנה וקינחתי בעוד שתי תוספות באבו אדהם בקרליבך:
large_IMAG0259.jpglarge_IMAG0260.jpg

החזרה שלי הייתה בתזמן מושלם עם סיום הטירונות של אחותי. מזל טוב אביגיל!
large_IMG_1650.jpg

אז, הטיול הסתיים לו. היה פשוט מעולה. נופים מדהימים וחוויות מרגשות. אני בהחלט מבין למה אנשים יוצאים לטיול ארוך שכזה. הוא נותן פרספקטיבה שונה על כל מיני נושאים שבעבר היו כל כך ברורים. צבא, לימודים, עבודה - כל מיני דברים שמקבלים התייחסות פנימית אחרת, וגם חיצונית, ממטיילים אחרים. כמובן שגם על נושאים אחרים. יצא לי לשמוע המון סיפורים (חלקם קצרים יותר, וחלקם פחות) של אנשים שפגשתי במהלך הטיול שחשבו כל כך שונה ממני, וכל כך שמחתי להכיר את הגישות השונות.
למדתי המון בטיול הזה. על עצמי, על יחסים שלי עם אנשים אחרים, על ההתמודדות שלי בכל מיני מצבים, ואני חושב שאני היום קצת שונה. לא הרבה, קצת. אני יודע על דברים שהייתי רוצה לשנות בי, ואני מקווה שזה אכן יקרה בעתיד. מי יודע, אולי בטיול הבא, ואולי לפני.

תודה שקראתם,

נועם.

Posted by bugok 04:41 Archived in Israel

Email this entryFacebookStumbleUpon

Table of contents

Be the first to comment on this entry.

This blog requires you to be a logged in member of Travellerspoint to place comments.

Enter your Travellerspoint login details below

( What's this? )

If you aren't a member of Travellerspoint yet, you can join for free.

Join Travellerspoint